זוהי בקשה לתיקון עתירה מינהלית שהוגשה על-ידי המבקשת ביום 3.5.2010. עניינה של העתירה בביטול זכייתה של המשיבה 3 במכרז מספר 1/10, אשר פורסם ונוהל על-ידי המשיבים 1 ו- 2 (להלן: המכרז), והכרזה על המבקשת כזוכה במכרז תחת המשיבה 3.
טענות הצדדים
1. עתירתה של המבקשת סבה על הטענה לפיה נפל פגם בערבות הבנקאית שצירפה המשיבה 3 להצעתה במכרז, משום שניתנה למשך 60 יום בעוד שעל פי תנאי המכרז נדרשה הערבות להיות בתוקף 90 יום. בבקשתה טוענת המבקשת, כי לאחר שהגישה את עתירתה, נודע לה על קיומם של פגמים נוספים, מלבד נושא משך הערבות, אשר יש בכל אחד מהם לבדו כדי להביא לביטול זכייתה: האחד נעוץ בכך שהמשיבה 3 הפקידה ערבות בשיעור של 5.5% מהצעתה, בעוד שעל-פי תנאי המכרז היה עליה להפקיד ערבות בשיעור של 5% בלבד; והשני נעוץ בתכסיסנות פסולה מצידה של המשיבה 3 ובזהות האדם העומד מאחוריה. הבקשה לתיקון העתירה נתמכה בתצהיר מטעם המבקשת.
2. בדיון בעתירה שהתקיים בפניי ביום 25.5.2010 קיבלתי את בקשת התיקון בכל הקשור לסוגיית גובה הערבות, וזאת בהסכמת באי כוח הצדדים. באשר לבקשת התיקון בסוגיית התכסיסנות וזהות האדם העומד מאחורי המשיבה 3, שמעתי בדיון את טענות הצדדים לגביה (בנוסף לטענות הנוגעות לעתירה גופא) וקבעתי כי אתן את החלטתי במועד מאוחר יותר.
3. לטענת המבקשת, ביום 23.5.2010, קרי יום לפני הגשת הבקשה שלפניי, שודרה ברדיו
"קול רגע" כתבת תחקיר על אודות המכרז שבמחלוקת. במסגרת כתבת התחקיר הובאה תגובתו של עו"ד דב הירש, בא כוחו של מר פיני אזולאי (להלן: אזולאי). לטענת המבקשת, מתגובה זאת עלה מפורשות כי אזולאי עמד מאחורי המשיבה 3, ובהיותו קבלן המספק שירותים למשיבה 1 ידע, בטרם הגשת ההצעה במכרז, כי בתא השטח המיועד לעבודה אין בעיות של הצפת מים וכי סוג האדמה המצוי בו אינו מצריך דיפון החפירות, כך שנתאפשר לו לקצץ בעלויות המכרז. המבקשת טוענת, כי מידע זה מסביר את השונות שבהצעת המשיבה 3, באופן שבחלק מרכיבי המכרז הצעתה נמוכה לאין שיעור מממוצע ההצעות המתחרות ובחלק אחר גבוהה בהרבה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי התנהלות זו עולה כדי תכסיסנות בלתי הוגנת, וככזו מהווה פגם מהותי.
4. לטענת המשיבות, הבקשה מסתכמת בטענת תכסיסנות המבוססת על טבלת המחירים שהוצעו במכרז ואשר עמדה לרשות המבקשת כשלושה שבועות בטרם הגשת הבקשה. בנוסף, כך המשיבות, ככל שלמבקשת נודע על אזולאי כתוצאה מכתבת התחקיר, הרי שבקשת התיקון אין עניינה בשאלת "נשף מסכות" ולפיכך אין משמעות אמיתית לכתבת התחקיר ששודרה, שכן הנתונים היו ידועים לה עוד קודם. כל אלה מבססים, על פי המשיבות, טענת שיהוי שיש בה למנוע מהמבקשת לתקן את עתירתה. נוסף על כך טוענות המשיבות, כי תקנה 20 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהלים (סדרי-דין), תשס"א - 2000 (להלן: התקנות המינהליות), מורה שאין להחיל את תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, בהליך זה, אלא אם כן מתיישב הדבר עם מהות ההליך המינהלי ואין בו כדי לפגוע בקיום ההליך באופן יעיל והוגן. במקרה זה, כך המשיבות, בקשת התיקון הוגשה בשיהוי ניכר, בחוסר תום לב ומבלי שיש בה צורך לשם הכרעה בעתירה. בנוסף, הבקשה הוגשה יום אחד בלבד לפני הדיון בעתירה כאשר הדחיפות שבביצוע המכרז ידועה לכל, בהינתן שמדובר בעבודות לסלילת כביש חיוני בתוך העיר עפולה. לבסוף טוענות המשיבות, כי בחינה מדוקדקת של יתר ההצעות במכרז תלמד, כי בכל אחת מהן ניתן למצוא אינדיקציות לתכסיסנות, באשר יש שוני בין רכיבי המכרז.
המסגרת הנורמטיבית
5. בית המשפט שואב את סמכותו להתיר תיקון עתירה מינהלית מכמה הוראות דין. כך למשל קובעת תקנה 7(4) לתקנות המנהליות:
"עתירה תובא, בהקדם האפשרי, לעיון בית המשפט, והוא רשאי-
...
;
(4) להורות לעותר להגיש תצהיר משלים או הודעה משלימה בענינים שקבע, או להגיש נוסח מתוקן של העתירה באופן שהורה;"
ובהמשך קובעת תקנה 8(1) לתקנות המינהליות כי:
"בדיון מוקדם רשאי בית המשפט -
(1) לתת כל הוראה שרשאי הוא לתת לפי תקנה 7;"
מקור נוסף לסמכות בית המשפט עשוי להימצא בתקנה 36 לתקנות האמורות הקובעת כי:
"בעל דין לא יגיש תצהיר או מסמך אחר, נוסף על המפורט בתקנות אלה, אלא ברשות בית המשפט"
בית המשפט העליון פסק ביחס למקור הסמכות, כלהלן:
"נעיר - למען השלמת התמונה - כי אילו היינו סבורים כי תקנה 36 אינה מסמיכה את בית המשפט להידרש לבקשה שכזו, נראה כי ניתן היה לעגן את סמכותו זו בהוראת תקנה 20 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים, תוך הפניה להוראת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984." (עעמ 5674/04
עיריית תל-אביב-יפו נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, ניתן ביום 4.6.2008)
6. הנה כי כן, קיימות מספר הדרכים בהן ניתן לילך בבואנו לדון בבקשה כגון זו שלפני. ברם, נותרה השאלה, מהם השיקולים שעל בית המשפט לשקול כאשר טענת השיהוי, בה אין להקל ראש, ניצבת מן העבר האחד והזכות להביא להכרעת בית המשפט את השאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלקות ניצבת מן העבר השני.